בטיחות בצלילה חופשית

תקלה במים לצולל הבטיחות (סמבה, עילפון).

אנחנו תמיד מקפידים במהלך כל צלילה לאבטח האחד את השני, אבל כמה מאיתנו מודעים ודרוכים לעובדה שגם מי שמבצע את צלילת הבטיחות עלול לחוות אירוע שדורש התערבות (סמבה, עילפון).

עשו טובה, שימו עין גם מי שמבצע את צלילת האבטוח גם אם הוא מדריך וגם אם הוא אלוף עולם, בסוף גם הוא בן אדם ומשהו עלול לקרות לו. תראו שהוא מצליח להתאושש, חכו לסימן ממנו!

לא חסר צוללים גדולים שהלכו: סטיבן קינן (צולל בטיחות, מהידועים והטובים שידע התחום) בצלילה מאוד מורכבת ולא מאפיינת את רמת הבטיחות שידע סטיבן להעמיד כראש מערך הבטיחות, קיפח את חייו באותו צלילה בבלו הול בדהב.

נטליה מולצנוב (אמא של אלכסיי מולצנוב והאישה מספר 1 שידע הספורט שלנו) באיביזה, בצלילה רדודה בשבילה! אין לי הרבה מידע על הצלילה, פרט לעובדה שהיא נגמרה כמו שהיא נגמרה.

אודות צלילה חופשית אילת ושגיא Freedive Eilat

סיפור אישי:

אני חוויתי איבוד שליטה מוטורית על פני המים (התאוששותי לבד) 🤦🏽‍♂️כצולל בטיחות!!!🤦🏽‍♂️

(לא גאווה גדולה, אבל חייב לשתף).

זה קרה בצלילה של חבר לעומק של 60+ מטר

אני יכול להגיד שאצלי היו כמה טעויות ואני אשתף.



  1. התרגשתי מאוד מאותה צלילה של החבר היקר שלי, היה שם אלמנט של סגירת מעגל בשבילי ולא הייתי רגוע כהרגלי… הניסיון שלי עם אבטוח צלילות עמוקות היה רק בחיתוליו (מאז לקחתי חלק פעיל כצולל בטיחות מקצועי ביותר מ- 100 צלילות של 80 מטר ולמעלה מ-40 ל100 מטר פלוס שהעמוקה ביניהן הייתה ל 121 מטר, שיא איטלקי) ללא שום אירוע אישי שלי או של האתלט.

מסקנתי:

הייתי צריך לבקש החלפה מאחד מהצוללים הבטיחות שהיו איתי.

  1. זמן הצלילה כצולל הבטיחות היה ארוך מידי, הזמן הנדרש ממני היה מוערך של 0:55-1:15 זמן צלילה זה גדל לאזור ה1:45 (ירדתי מוקדם מידי לצלילה שלי), יצא שחיכיתי בעומק של 25/30 מטר בערך 30 שניות עם מחשבות של (איפה הוא? הוא עולה? אני לא רואה אותו, הוא בסדר? איזה מדהים שהוא צולל פה ואני מאבטח אותו!) שזה בטוח לא תרם לרוגע שלי😉)

מה גם, מאוד רציתי להוכיח את עצמי לאנשים שמסביבי, אחד מהם אלוף עולם היום.

מסקנתי:

ברמה הטכנית:

לדעת בדיוק מה זמן הצלילה של אותו צולל ולחשב מתי הוא מגיע אל הסוף וכמה זמן ייקח לי לרדת לפגוש אותו (עם סטייה של כמה שניות) עוד לפני שהתחילה הצלילה שלו.

להיות מודע ליכולות שלי!

מה המקסימום זמן שאני נשאר מתחת למים? לבקש חילוף ולהכיר בקשיים, זה מתבקש בשביל להישאר בטוח.

בסופו של דבר יש לי מטרה מסוימת באותה צלילה והיא להגיש עזרה במידה ויש אירוע ולא לקבל אותה. בן/ת הזוג שלי/ האתלט/ית סומכים עלי עם החיים שלהם (ואני לא מגזים כמו שכולכם יודעים)

צלילת אבטוח טובה ומקצועית מתאפיינת במינימום זמן שנדרש מתחת למים ופגישה בעומק הנדרש לאותה צלילה כמו בתכנון המקורי של אותה צלילה ספציפית, כדי שבמידה ויש משהו, אני הכי רענן שאני יכול להיות להגשת העזרה לצולל במצוקה.

ברקע תמיד כדאי אדם נוסף לגיבוי כל הסיטואציה.

 

3.היה עלי יותר משקל ממה שהייתי צריך, מה שלא תרם לעלייה שלי אל פני המים ולהתאוששות שלי.

מסקנתי:

מאז אני מעדיף להיות ניטרלי בנקודה יותר עמוקה (מה שאומר שבסוף הצלילה אני כמעט ולא משקיע שום מאמץ ואנחנו יודעים שסוף הצלילה זה הדבר הקשה לכל צולל)

 

אני חייב להגיד שמאוד רציתי להמשיך לצלול לאחר מכן, כי הרגשתי שהתאוששתי ואני מסוגל להמשיך אחרי המנוחה שלקחתי (20 דק בערך על פני המים)

הרי מה יכול לקרות, יצאתי מזה, אני אריה🖕🏽🖕🏽😂🤣

מה שקרה בפועל זה, קיבלתי ברקס חריף מהראש צוות בטיחות שלי ולא צללתי יותר באותו יום (כמו שצריך לעשות)!

 

נתבקשתי בתשובות שכתבתם להדגיש!!!

לא ממשיכים לצלול אחרי מקרה של סמבה או עילפון באותו היום!!!

גם זו טעות שעשיתי😔בתור מתחרה 🤦🏽‍♂️(מחוסר הבנה של הסיטואציה)

ואחרי שחוויתי סמבה בעצירת נשימה סטטית ניסיתי לצלול מקסימום בDNF וזה הסתיים בבלקאוט על פני המים!

 

אני את השיעור שלי למדתי, לא בדרך הכי טובה!

(זה מביך לספר, אבל זו המציאות)

למזלי, הטעות שלי נעשתה בסביבה שהייתה תמיד סביבה מאוד בטוחה!! ואף פעם לא לבד!

 

יש לנו 25% של צוללים בקהילה עם מעל ל5 שנים של ניסיון ומצד שני כ 45% של צוללים בשנתם הראשונה בספורט.

 

תודה לצוללים המנוסים שעוטפים אותי ומהם אני לומד בלי סוף, אפילו שרכשתי עוד ניסיון!

 

מקווה שתרמתי משהו למישהו

 

דעה אישית: לאחרונה קצב הצוללים גדל מהר מאוד ואיתו גם המספרים של העומקים שאנשים מגיעים אליהם, אני חושב שבכל צלילה נדרשים הרבה יותר אמצעי בטיחות!

מה אתם הייתם משפרים?? איפה יש לכם נקודת תורפה במידה שמשהו מתרחש? האם אתם מודעים?

טוב לפעמים אני מגזים😉😂🤣

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.